אנו מגישים לקהל גולשי אתר 'חב"ד לייב', הלכה למעשה את סיכום פסיקת דיני ההלכות ומנהגי חב"ד (עם המקורות) בנוגע לתשעה באב שחל במוצאי שבת, כפי שנערכו על ידי הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן שליט"א – מורה צדק בקהילת חב"ד צפת ומחבר ספרי הלכה • לכתבה המלאה
☚ שקוע בכוונת התפילה ולא יודע אם צריך לענות 'אמן'? שיעור הלכתי ברור עם הרב שבתי פרידמן
תשעה באב שחל במוצאי שבת
א] אחר חצות יום השבת נכון ללמוד רק דברים המותרים בתשעה באב[1].
ב] מקדימים את זמן תפילת המנחה (בגלל הסעודה מפסקת) ואין אומרים בו 'צדקתך'[2], ומנהג הרבי בשנת תשמ"א (כקביעות שנה זו) שלא לומר פרקי אבות ברבים[3].
ג] בסעודה המפסקת יכול לאכול גם בשר ולשתות יין (כסעודת שלמה) עד השקיעה[4]. וכן איסור רחיצה מתחיל בשקיעה[5].
ד] אין לעשות שום הכנה משבת ליום התענית קודם צאת השבת (ובפרט דברים הקשורים לאבילות כגון הבאת הקינות, הפיכת הספסלים, ישיבה על הארץ, הורדת הנעליים, הזזת הפרוכת וכדומה)[6].
ה] המנהג הנפוץ הוא לאחר את תפילת ערבית, להתעכב בבית, וכשמגיע צאת השבת אומרים 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', ומסירים הנעליים ונשארים עם בגדי השבת[7], ואחר כך הולכים לבית הכנסת לתפילת מעריב[8]. ויש שכתבו שגם המאחרים להתפלל יכולים לשבת על כיסא רגיל עד אחר אמירת ברכו (כיון שהוא מנהג ולא דין)[9]. ומזיזים הפרוכת אחרי 'ברכו'[10]. ומנמיכים האור לאחר מעריב (ואמירת 'אתה חוננתנו') קודם קריאת איכה[11].
ו] במוצאי שבת אין מבדילים על היין ואין מברכים על הבשמים[12] (ואין אומרים 'ויהי נועם' ולא 'ויתן לך'), אבל יש לברך קודם הקינות על האש ברכת 'מאורי האש'[13]. ויכול לברך אחר השבת קודם ההליכה לבית הכנסת (ועדיף לעשות כן אם צריך להוציא את בני ביתו), ובדיעבד יכול לברך כל הלילה[14].
ז] נוסח ההבדלה במוצאי התענית[15] הוא כבמוצאי שבת[16], אבל ללא בשמים ונר[17].
••
[1] לוח כולל חב"ד. וכן בהתוועדות שבת חזון ערב ת"ב תשמ"א, אמר הרבי (שיחו"ק ח"ד עמ' 333), שיאמר דברי תורה המותרים בלימוד בת"ב בלבד. ובשעת הדחק יכול ללמוד השיעורים הקבועים גם אחר חצות.
[2] רמ"א סתקנ"ב סי"ב. ט' באב שחל בשבת פ"ו סי"ח, סכ"א. נטעי גבריאל פמ"ז סי"ב וסי"ג.
[3] שיחו"ק תשמ"א ח"ד עמ' 352. וראה מעשה מלך עמ' 235.
[4] שו"ע סתקנ"ב ס"י. שיחת ש"פ בלק תנש"א הערה 33 (ועוד). ולא ישב בסעודת חברים שאינם בני ביתו (לוח כולל חב"ד). ויש מקילים אם רגיל בכך (מ"ב שם סקכ"ג).
[5] קישו"ע סקכ"ה ס"א. ויש להודיע זאת להמונים שאינם יודעים שגם רחיצה אסורה בבין השמשות ונוטלים ידיהם כרגיל (פסקי תשובות סתקנ"ג הערה 30).
[6] נטעי גבריאל פצ"ג ס"ט. ת"ב שחל בשבת פ"ו סעיף לד,לה.
[7] הרבי נשאר לבוש עם בגדי השבת גם בליל התענית (נטעי גבריאל בין המצרים פצ"ד ס"ה והערה טו). וכן מנהגנו, כמו שמובא באריכות ברשימה של הרב גרונר משנת תשמ"ח שהרבי התפלא על אלו שלא נוהגים כך.
[8] כ"ה מנהג הרבי שנכנס ל770 לתפילת מעריב עם נעלי ת"ב, כרבע שעה אחר צאת השבת (בית חיינו תנש"א. מעשה מלך עמ' 236).
[9] נטעי גבריאל שם פצ"ד ס"ב.
[10] פסקי תשובות סתקנ"ג אות ג'.
[11] פסקי תשובות סתקנ"ט הערה 20.
[12] לגבי הרחת בשמים ביום התענית, ישנה מחלוקת בפוסקים, ובמוצ"ש חמור יותר כיון שמשיב את הנפש, ויש בזה תענוג מיוחד (נטעי גבריאל שם פע"ט סי"ד. ט' באב שחל בשבת פ"ז סכ"ד).
[13] פסקי תשובות סתקנ"ו אות א. ט' באב שחל בשבת פ"ז סי"ג וסי"ח, וכן מנהג הרבי (לברך אחר שמו"ע על שני נרות מחוברים (ולא על אבוקה)) – מעשה מלך עמ' 237.
[14] נטעי גבריאל שם פצ"ה ס"ד. ט' באב שחל בשבת פ"ז ס"כ.
[15] לגבי שתיית יין ההבדלה לכתחילה על ידי ילד קטן, יש בזה חילוקי דעות (נטעי גבריאל פצ"ו ס"א. פסקי תשובות סתקנ"ח אות ג והערה 19).
[16] כ"ה מנהג הרבי (נטעי גבריאל פצ"ו ס"ט וס"י. יומן הרב גרונר ת"ב תשמ"ח) ודלא כמ"ש בלוח כולל חב"ד (שלא לומר פסוקי הנה וכו').
[17] שו"ע סימן תקנ"ו.
