לחצו כאן לתרומה
בעומדנו ב'תשעת הימים' בהם אבלים על חורבן בית המקדש, אנו מגישים תיאור וחוויות אישיות של הרב יעקב שוויכה – חבר בית דין רבני חב"ד ומראשי ישיבת תות"ל המרכזית בכפר חב"ד, מימי שהותו בבית חיינו 770 בתשעה באב, והקפדת הרבי על האבילות ביום חורבן בית המקדש • 'בליל 'תשעה באב' אל הרכב, וראיתי שיש קרש עץ 'דיקט' על הספסל ברכב של הרבי'.. • לכתבה המלאה
☚ הנחמה תצמח מה'עובדים': המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן בהתוועדות מרוממת
נקודה מדהימה שראינו אצל הרבי, הייתה הדקדוק בכל פרטי ההלכה. בתשעה באב, אחרי מעריב וקינות הרבי היה נוסע ברכבו לבית. בתשעה באב כידוע לא יושבים על כסאות, אך בדרך כלל אנשים בעת נסיעה ברכב כן יושבים. כשהייתי אצל הרבי, יצאנו התמימים ללוות את הרבי בליל 'תשעה באב' אל הרכב, וראיתי שיש קרש עץ 'דיקט' על הספסל ברכב של הרבי..
דבר נוסף: בתשעה באב נהג הרבי כידוע לשבת על ארגז מרובע מרופד. בליל תשעה באב באותה שנה, כאשר הרבי יצא אחרי תפילת ערבית ו'קינות' מבית המדרש, לקח אחד הבחורים את הארגז והרכיב בו ידיות משני צדדיו, כדי שיהיה לרבי יותר נוח.. למחרת הבחנו שהרבי לא התיישב על הכיסא כלל, וגם לא בשעת הקינות, והבנו שזה בגלל הידיות (או בגלל הנוחות, או בגלל עשיית מלאכה בתשעה באב). רק לאחר שניתקו את הידיות והחזירו את הארגז למצבו הקודם, הרבי ישב.. אלו דוגמאות של הקפדה בהלכה.
