יומן מרתק מהמסע: הרבי הריי"צ מבקר בקברי הצדיקים בארץ הקודש

 כיצד השתטח הרבי הריי"צ על ציונו של האריז"ל? באיזה קברי צדיקים נוספים ביקר? היכן התאספו כל חכמי ורבני העיר צפת לקבל פני הרבי? כיצד התבטא הרבי הריי"צ על מעלת ציונו של הרשב"י? ומה היה מיוחד בביקור הרבי ב'כולל חב"ד' בירושלים? • אנו מגישים חלק שני מסקירה מאלפת על ביקורו ההיסטורי והמרגש של הרבי הריי"צ בארץ הקודש (בהמשך לחלק הראשון מהסקירה), בחודש מנחם אב בשנת תרפ"ט • לכתבה המלאה

 ☚ מיהו האריז"ל? • לדמותו הייחודית 

ז]
יום ראשון, ה' במנחם אב, תרפ"ט.

הימים הבאים בביקור הוקדשו למטרה לשמה הגיע הרבי לארץ הקודש – עליה לקברי הצדיקים הפזורים בארץ ישראל, לשפוך שיח ותחינה לפני היושב במרומים, בזכותם של אותם ישני עפר, קדושים וטהורים, שיעתירו ויתפללו להשפיע טוב על עם ישראל.

יום ראשון, ה' באב, הוא יום ההילולא של גדול המקובלים, האריז"ל. קודם לכן ערך הרבי ביקורים אחדים, כמו גם קיבל אחדים מנכבדי ירושלים, ובשעה שתים-עשרה בצהריים, יצא הרבי לעבר צפת, כשאליו נלווים חמישה עשר חסידים, שהיוו את פמלייתו. ביניהם הייתה קבוצה של מובחרי התלמידים מישיבת 'תורת אמת' בירושלים.השיירה נאלצה לעצור לחניה קצרה בעיר שכם, בעקבות תקר שאירע באחד מגלגלי מכוניתו של הרבי. 

לאחר התיקון, המשיכה שיירת המכוניות לעפולה, שם התעכבה השיירה לשעה קלה לטקס קבלת פנים. בחמש וחצי אחר הצהריים הגיע הרבי לצפת עיר הקודש. טלפון בהול שהגיע לראשי הקהילה היהודית בעיר מראשי הקהילה בטבריה בה עבר הרבי, הצליח להכין אותם – אם כי הכנה קצרה – לקראת בואו של הרבי. למרות ההתרעה החפוזה, אורגנה לרבי קבלת פנים מרשימה במלון 'מרכזי מייברג'. לאירוע זה הגיעו כל רבני העיר צפת, חכמיה וראשיה. קבלת הפנים הייתה קצרה, שכן הרבי ביקש לפקוד את הציון הקדוש של האר"י מבעוד יום, ביום ההילולא עצמו.

בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום.

לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים האר"י, הרמ"ק וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. 'ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב', כותב הרבי הריי"צ ביומנו.

הלילה ירד על הרי צפת והגליל, אך לא הכהה את הוד הקסומים הנושב במקום. למרות הנסיעה המפרכת, ולמרות ייסוריו מהם סבל, הרבי עלה בכוחות לא-אנושיים במעלה ההר, עליה שקשה גם לאנשים בריאים, וזאת עוד בטרם נסללו שבילים מסודרים כפי שהם כיום. הרבי צעד צעדים מדודים, בגבורה לא רגילה ובהדרת קודש. 

הנוכחים כולם התפלאו לראות כיצד הרבי עושה את הדרך הקשה בצעדי און. 'בביקור הראשון במקומות קדושים אלה מתרגשים מאוד ועולם העשיה נעלם לגמרי', אמר הרבי באותם רגעים לסובבים אותו. מילים קצרות ומתומצתות שמקפלות בתוכן כה רבות.. 'עולם העשיה נעלם לגמרי'.. מי יוכל להבין, מי יוכל לשער..

רק באחת עשרה בלילה סיים הרבי את עבודת קודשו ביום זה, לא לפני שהשתתף בקבלת פנים שערכו לכבודו ראשי הקהילה בעיר כמו גם ראשי הישיבות, בהשתתפות כחמש מאות מתושבי העיר. הרבי עוד ישב במרפסת המלון בו התאכסן ורשם את רשימותיו.

ח]

יום שני, ו' במנחם אב, תרפ"ט.

סדר יומו של הרבי החל כבר בארבע ורבע לפנות בוקר, כאשר הרבי ומלוויו, בהם נכבדים רבים מצפת ומטבריה, יצאו מירונה כדי להשתטח על קברו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. שמש כתומה החלה מפציעה דרכה מהרי גולן ומאירה את הגליל האפוף בטללי שחר. אווירה זכה וטהורה של הוד עמדה באוויר שעה שהרבי נכנס לבדו למערת רבי שמעון, הדליק נרות אחדים עבור אמו, חותנו, רעייתו ובנותיו וחתניו, כמו גם על אנ"ש והתמימים.

מתוך המערה פנימה נשמע לפתע קולו של הרבי – קולות בכיה רמות, מסעירות נפש ומרעידות את הלב שהחרידו את השומעים שהמתינו בחוץ בחרדת קודש. הרבי קרא במקום את כל הפ"נים שהביא עמו, ולאחר מכן נעמד להתפלל שחרית. בהמשך השתטח הרבי על קברו של רבי אליעזר ברבי שמעון, הקיף את הציון ונכנס לבדו למערת התנא הקדוש רבי יצחק נפחא. לאחר מכן נמצא רשום על הציון כתב יד קודשו של הרבי 'כל התלמידים הלומדים ברוסיא. כלל ישראל מרגיש מחסור בגשמיות וברוחניות'. 

הנה כי כן, גם כעת, על הרי מירון והגליל, הרחק אלפי מילין מלנינגרד החסידית הנאנקת, ממוסקבה הקומוניסטית, מעיניהם הבולשות של אנשי הנ.ק.וו.ד. וחיות הטרף הבולשביקיות, לנגד עיניו של הרבי נמצאים בניו-אהוביו, עמם כרת ברית דמים לנצח, והרבי מעתיר בשבילם ומתחנן, בוכה ומפציר לקרוע שערי שמים בעדם, שיהיה להם טוב! רק טוב בגשמיות וברוחניות! שימלא ה' כל משאלות לבם לטובה ולברכה..

כמה שנים לאחר אותו ביקור, הזכיר הרבי הריי"צ ביקורו זה, יחד עם האווירה ששררה מסביב, ואמר: 'כשזכיתי להיות בארצנו הקדושה תובב"א, והייתי – כפי הביטוי היהדותי החסידי שבארץ ישראל – אצל הרשב"י ואצל בעלי ה'אידרא קדישא' שמעתי אומרים: מירון הוא 'אוהל' שמח. כשבאים למירון הופכים להיות חזקים יותר. שם שמעתי: רשב"י הוא רבי שמח. כל מה שיהודים מחסירים בקיום התורה והמצוות לוקח רשב"י על שכמו'.

ובפעם אחרת הוסיף הרבי ואמר: 'כשביקרתי בארצנו הקדושה, שמעתי יהודים משוחחים ביניהם בשפה זו: 'הייתי אצל הרשב"י והנני הולך אצל רבי אלעזר', או 'הייתי אצל רבי חייא ואני הולך אצל רבי עקיבא'. אם אומרים זאת בתמימות – זהו עניין ההשתטחות'. עוד באותו יום המשיך הרבי לעבר טבריה, שם פקד את קברו של התנא רבי מאיר בעל הנס, והמשיך לציונו של התנא רבי עקיבא, של הרמב"ם, השל"ה הקדוש, רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.

תושבי טבריה היהודים שנודע להם בינתיים דבר ביקורו של הרבי, מיהרו לפקוד את פניו של איש האלוקים שבא לעירם. הם קיבלו את הרבי בחיבה ובהתלהבות, והקיפו את מכוניתו מכל עבר. הרבי הושיט להם ידו דרך חלון המכונית, ואף הוסיף סכום כסף לקנות יי"ש על מנת שיברכוהו בהצלחה בעת אמירת ה'לחיים' שלהם. הביקור בטבריה היה קצר יחסית, כשעה ויותר, ומשם הרבי המשיך לירושלים, כשהוא עושה תחנת ביניים קצרה בעפולה, אליה הגיעו חלוצים רבים מיישובי הסביבה כדי לראות את פני הרבי.

בשעה שתיים בצהריים שב הרבי ובא בשערי ירושלים. מיד עם בואו, למרות טלטולי הדרכים והעייפות המצטברת, לא חס על כוחותיו והחל לקבל קהל ל'יחידות' עד השעה אחד עשרה בלילה, למעט הפסקה קצרה לתפילת מנחה, ארוחת צהריים ומנוחה קצרה. בין הבאים היו רבנים ואישי ציבור מבני ירושלים המסולאים מפז.

ביום זה, כמו בימים שלאחר מכן, ניצל הרבי את השפעתו כדי לסייע ליהודי רוסיה בגשמיות וברוחניות. הרבי ארגן משלוח מברקים מטעם הרבנים הראשיים לישראל אל ראשי ארגון הג'וינט, בבקשה להכין תקציב של ממש עבור פעילות בקרב יהודי רוסיה. גם רבה של ירושלים רבי יוסף חיים זוננפלד וה'ראשון לציון' חתמו על מברק דומה.

ט]

יום שלישי, ז' במנחם אב, תרפ"ט.

ביום זה אירע אירוע היסטורי רב משמעות בתוך ביקורו של הרבי, שהיה לכשעצמו היסטורי וחשוב. בשעה עשר וחצי בבוקר יצא הרבי אל שכונת 'מאה שערים', בדרכו אל בניין 'כולל חב"ד' ששכן ברחוב עין יעקב 13. לאחר שנים של מחלוקות ופילוגים שונים שנוצרו ב'כולל חב"ד', יושרו ההדורים ויושבו המחלוקות, והנהלת הכולל התאגדה במטרה שהרבי יקבל על עצמו את נשיאות ה'כולל'.

לא הייתה זו נשיאות גרידא, שכן כל נשיאי חב"ד לדורותיהם, החל מאדמו"ר הזקן, כיהנו כנשיאי ה'כולל', ורק בזמן ההוא, התעורר שטן המחלוקת ויצר הפירוד, דבר שמנע מהרבי לקבל את עטרת הנשיאות למקום זה שייסד כבוד קדושת אדמו"ר הזקן. אותו יום היה אפוא יום היסטורי וחגיגי.

בפתח בניין ה'כולל' המתינו מנהלי המקום, זקני חב"ד וראשי העדה החב"דית בירושלים, ובראשם הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. הרבי הביע את שמחתו הגדולה לבקר במקום זה שאבותיו הקדושים טפחוהו ורוממוהו מתוך מסירות של ממש. הרבי סקר את המקום, שאל שאלות ועמד על כמה דברים מקרוב. לאחר שהביע את שביעות רצונו, נתן את ברכתו למקום. 

כמה ימים לאחר מכן, כתב הרבי מכתב אל ממוני ה'כולל' בו בישר כי נאות למלא את מבוקשם לקבל על עצמו את הנשיאות 'על דבר שאקח עלי בלי נדר נשיאות של כולל חב"ד כאשר היה מימים ימימה בסדרן של הוד כבוד קדושת אבותי רבותינו הקדושים'.. עם צאתו של הרבי מה'כולל', כבר המתין המון רב כדי לזכות לראות את פניו הטהורים. ברחבי השכונה וברחוב שליד 'כולל חב"ד' עמדו רבים שהמתינו לרבי. כשיצא הרבי קיבלו כולם את פניו בקריאת 'שלום עליכם'.