סקירה בלעדית: ח"י אלול – בתורת נשיאי חב"ד

אתר 'חב"ד לייב' מגיש סקירה מרתקת אודות מהותו של יום הבהיר ח"י אלול - יום הולדת הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, עם ציון מראי מקומות מפורטים מתורת רבותינו נשיאנו

עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש סקירה מרתקת אודות מהותו של יום הבהיר ח"י אלול – יום הולדת הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, עם ציון מראי מקומות מפורטים מתורת רבותינו נשיאנו מה המשמעות של שמות הצדיקים? כיצד נראית תמונתו של הבעל שם טוב? כיצד נהגו רבותינו נשיאנו בח"י אלול? מה ח"י אלול מבטא בעבודת השם? ומהם מנהגי החג? לכתבה המלאה

☚ מרירות ושמחה: אפשרי ביחד? הרב יוסף יצחק אופן מסביר • צפו בהתוועדות מעוררת לח"י אלול

ח"י אלול הינו יום הולדת שני המאורות הגדולים – מורנו ה'בעל שם טוב' – מייסד תורת החסידות הכללית, ורבינו הזקן – מייסד תורת חסידות חב"ד.


הבעל שם טוב

הבעל שם טוב נולד בשנת תנ"ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש – תפ"ד. יום שנתגלה הבעל שם טוב – תצ"ד. סימן השנה שנולד בה הבעל שם טוב הוא 'נחת' [ספר השיחות תש"ג עמוד 1], היינו שמביא נחת להקדוש ברוך הוא מכל יהודי, אף מאנשים פשוטים (ספר השיחות תש"ד, עמוד 163).

שמו הקדוש

'נשמת הבעל שם טוב ירדה לעולם הזה להעיר את כלל ישראל משינתם, שהם בבחינת התעלפות כידוע שיש ד' מדריגות בשינה, המדריגה הג' שמי שנתעלף אז צריכים להקיצו ברפואות וסמים, ונכתב בספרי הרפואות סגולה לזה, שילחשו לו באוזנו שמו ואז יקיץ מההתעלפות. ועל כן ירד הבעל שם טוב זכרונו לברכרה לעולם הזה, וגם לחש באוזניהם את שמם שנקרא 'ישראל'. ולכן קראו לו בשמים להבעל שם טוב דווקא 'בעל שם טוב' – שהוא המשיך למטה 'כתר שם טוב', שהוא מדריגת משיח שעולה על כל הג' כתרים'.

ספר המאמרים תרס"ג-תרס"ד, עמוד רנא.

תמונתו

'כמדומה יש בזה ראשי דברים מרבותינו, שעל פי המסורה צריך להיות י"ג (? י"ב) – תיקוני דיקנא ניכר בהזקן'.

ספר 'ליקוטי שיחות' חלק ט', עמוד 531.


אדמו"ר הזקן

יום הולדת רבינו הזקן – תק"ה (ספר 'היום יום' -ח"י אלול. וראה ספר 'ליקוטי שיחות' חלק ד', עמוד 354). וסימן השנה הוא 'קהת' – קרני הוד תורה (ספר השיחות תש"ד, עמוד 163).

לידתו

יודעים בקבלה מדור לדור, שהרב הגאון הצדיק ר' ברוך (אביו של אדמו"ר הזקן), רצה שהחופה תהיה ביום ח"י אלול (תק"ג), אבל מכיון שבקביעות אותה השנה היה ח"י אלול ביום השבת קודש, ולכן קבע הרב ברוך שזמן החופה תהיה במוצאי שבת קודש, ורק שבועות אחדים לפני החתונה הודיע שהסכים שיום החופה תהיה בערב שבת קודש, י"ז אלול. ביום ח"י אלול תק"ד, בעת שהבעל שם טוב ערך סעודה לכבוד היום, ביום רביעי בשבוע, הנה איחל להגאון הצדיק ר' ברוך בברכת 'לחיים', 'למועד הזה ממש אתם חובקים בן'.

ספר השיחות תש"ג, עמוד 151.

נשמה חדשה

לאחרי שנולד אדמו"ר הזקן, היה הבעל שם טוב בשמחה גדולה, ואמר אז הבעל שם טוב לתלמידיו הקדושים שביום רביעי של ההפטורה 'קומי אורי', ירדה נשמה חדשה שתאיר את העולם בתורה הנגלית והחסידות.

ספר השיחות תש"ה עמוד 129. נתבאר בשיחת ח"י אלול תש"מ סעיף ל"ד.

שמו הקדוש

'שניאור' – שני אור היינו אור הנגלה דתורה ואור נסתר דתורה. 'זלמן' הם אותיות 'לזמן', היינו כמו שהוא קשור עם עולם, לשון העלם. והחידוש של אדמו"ר הזקן היה לחבר 'שניאור' (שני אורות) ל'זמן' – שגם בעולם לשון העלם, יאיר בגילוי 'אין עוד'.

ספר 'ליקוטי שיחות' חלק ו', עמודים 41-37.

חגיגת יום הולדתו

בנו בכורו של הרבי ה'צמח צדק' – הרב הקדוש ר' ברוך שלום, קיבל קירוב פנימי ועצמי מאדמו"ר הזקן. לאחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן – שנשבר רוחו מזה במאוד – החליט להתענות בכל שנה ושנה ביום ח"י אלול (יום הולדתו של אדמו"ר הזקן). כשמוע הרב הקדוש ר' ברוך שלום נשמתו עדן את דברי אדמו"ר האמצעי [נדפסו בספר השיחות תש"ג עמוד 89]. התחרט במאוד על ענין התעניות ביום ח"י אלול ושינה התענית ליום אחר'.

ספר השיחות תש"ג, עמוד 89.


ח"י אלול – בעבודת השם

א. ח"י אלול הוא היום שהביא ומביא חיות באלול. ב. ח"י אלול מעניק חיות בהעבודה ד'אני לדודי ודודי לי'.

ספר השיחות תש"ה עמוד 122. נתבארו בספר 'ליקוטי שיחות': חלק ט' עמוד 250. חלק ד' עמוד 1351 ואילך; חלק כ"ט עמוד 161.

י"ב ימי הכנה לראש השנה

'לילה הראשון של ראש השנה, הוא הגילוי עצמי, של 'דודי לי', לאחרי ההכנה של י"ב נשיאים. ולילה הראשון של ראש השנה, הוא הגילוי עצמי של 'אני לדודי', במסירת נפש קבלת עול לאחרי ההכנה בהי"ב ימים עד ראש השנה. ההכנה של הי"ב ימים צריכה להיות בחשבון הנפש בי"ב חודשי השנה, יום לחודש יום לחודש. ח"י אלול הוא היום של חשבון הנפש בעד חודש תשרי העבר'.

ספר השיחות תש"ג עמוד 177.


הנהגת רבותינו נשיאנו בח"י אלול

הבעל שם טוב
'הבעל שם טוב היה נוהג לערוך סעודה בכל שנה ביום ח"י אלול, ולומר תורה'.

ספר השיחות תש"ג, עמוד 154.

• הרבי המהר"ש

אדמו"ר מהר"ש היה נוהג -ביום ח"י אלול, אף כשחל בשבת -להתבודד כל היום לעצמו, ולבלות שם כל המעת לעת בלימוד התורה ועבודת התפילה.

ספר השיחות תש"ה עמוד 123.

• הרבי נשיא דורנו

'בהתעוררות מיוחדת חוגגים יום הולדת זה בבית הרב, והאדמו"ר אומר דברי התעוררות דתורה ועבודה, ולפעמים – גם מאמר חסידות'.

ספר 'ליקוטי שיחות' חלק כ"ד עמוד 518.

החל משנת תשל"א ואילך, נהג הרבי להתוועד ביום ח"י אלול.


פתגמי רבותינו נשיאנו אודות ח"י אלול

• הרבי ה'צמח צדק'

'בשנת תקפ"ט, ביום ח"י אלול נכנס אדמו"ר ה'צמח צדק' לבנו הרב הקדוש הרב ברוך שניאור נשמתו עדן, ואמר לו: גוט יום טוב, היום ח"י אלול, הוא יום טוב משולש, ח"י אלול הוא יום ההולדת של מורנו הבעל שם טוב, ח"י אלול הוא יום ההולדת של הסבא – אדמו"ר הזקן, וח"י אלול הוא – התחלת העבודה של שנה החדשה הבאה'.

ספר השיחות תש"ג, עמוד 90.

• הרבי המהר"ש

'ח"י אלול עד ח"י כסלו, אצלנו, הם ג' חודשי הכנה להעבודה דראש השנה לחסידות ביום הקדוש די"ט כסלו'.

ספר השיחות תש"ה עמוד 123.

• הרבי הרש"ב

'בשנת תרנ"ג, ביום ח"י אלול, אמר כבוד קדושת אדמו"ר מהורש"ב לבנו יחידו כבוד קדושת אדמו"ר מהוריי"צ (מתורגם): גוט יום טוב לנו. היום הוא יום ההולדת של שני המאורות הגדולים שלנו, ביום שני ח"י אלול, תנ"ח הוא יום ההולדת של הבעל שם טוב, וביום רביעי ח"י אלול תק"ה הוא יום ההולדת של רבינו הזקן'.

ספר השיחות תש"ג, עמוד 142. וראה שיחת ח"י אלול תשל"א.

• הרבי הריי"צ

'ח"י אלול הוא יום המיועד לשמחה ולברכה, בעד חסידים בכלל ובעד חב"ד במיוחד'.

ספר השיחות תש"ה, עמוד 122.

'הבעל שם טוב הראה היאך שצריכים לעבוד את הקדוש ברוך הוא. אדמו"ר הזקן הראה היאך שיכולים לעבוד את הקדוש ברוך הוא'.

ספר המאמרים תש"ח עמוד 292. נתבאר בספר 'ליקוטי שיחות' חלק ט' עמוד 251.


מנהגי חג 'ח"י אלול'

'מעת אשר נתפרסם אשר יום השמונה עשר בח"י אלול.

– הוא יום ההולדת של הבעל שם טוב ושל רבינו הזקן – נהגו, בכמה מקומות ובפרט בבתי כנסיות חב"ד, לעשות אותו יום התוועדות בסיפורי מעשי צדיקים, חיזוק בדרכי החסידים בכלל, ואהבת ישראל בפרט, וקבלת החלטות בקביעות עיתים ללימוד התורה – הנגלה והנסתר'.

ספר 'ליקוטי שיחות' חלק כ"ד עמוד 518.

מגלגלין זכות ליום זכאי – ח"י אלול

יום ח"י אלול הוא יום פטירת המהר"ל מפראג (משיחת ח"י אלול תש"ל). אדמו"ר הזקן הוא דור השביעי להמהר"ל.

ראשי פרקים תולדות אדמו"ר הזקן – בתחילת ספר 'היום יום'.

בשנת תרנ"ז, מייסד כבוד קדושת מהורש"ב ישיבת 'תומכי תמימים'. התחלת הלימוד בנגלה ודא"ח: יום ד' ח"י אלול (ספר 'היום יום' – ט"ו אלול).

שתף כתבה

0 0 קולות
דירוג מאמר
Notify of
guest
0 תגובות
Oldest
Newest Most Voted
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

לכתבות אקראיות

למקרה שפספסתם

לכתבות נוספות