לחצו כאן לתרומה
עוד לפני הכרזת התקנה המפורסמת בכנסייה הגדולה על ידי הרב מאיר שפירא ע"ה בנוגע ללימוד 'דף יומי' בגמרא – מתברר שברוסטוב כבר נשמעה קריאה ברורה וחד-משמעית: הרבי הריי"צ, בהתוועדות 'שמחת תורה' תרפ"ג, תבע שכל חסיד יקבע לעצמו לימוד עמוד גמרא יומי • המשך הדברים מגלה תמונה רחבה הרבה יותר: הרבי הכניס את הדברים ל'ספר המנהגים', עודד חסידים שלא לוותר גם כשקשה, הסביר כיצד היגיעה בגמרא מורידה דאגות פרנסה, ובמכתב מיוחד הדגיש את ערך הלימוד הן לעיונא והן למיגרס • לכתבה המלאה
☚ צפו בהרצאה חשובה של הרב אייזיק לנדא בנושא 'זוגיות בראי חסידות חב”ד'
ללמוד פרק 'תניא' ועמוד גמרא בכל יום
'כבר אמרנו אודות זה ב'שמחת תורה', שכל אחד ילמד בכל יום פרשה חומש עם רש"י ופרק 'תניא' ועמוד גמרא, והלימוד יהיה אדעתא דנפשיה בקביעות בנפש, ומי שהוא אנוס כגון שהוא בדרך, ללמוד למחרתו פי שנים'!..
ספר השיחות הרבי הריי"צ, שיחת י"ט כסלו תרפ"ג.
במנהגי חב"ד: חסידים למדו כל יום עמוד גמרא
'ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה'. [ובהערה לכך בספר המנהגים, מצויין בהערה המקור מספר השיחות של הרבי הריי"צ ת"ש, ש'חסידים למדו בכל יום עמוד גמרא'].
'ספר המנהגים – חב"ד', עמוד 21.
חיים של מנוחה
'לומר ברכות השחר במתינות, ואם אפשר לומר תהילים לפני התפילה, לאחר תפילת שחרית לומר את שיעור התהילים וללמוד משהו. לאחר תפילת מנחה ללמוד משניות ו'עין יעקב' ולהתפלל מעריב. ולאחר תפילת 'מעריב' אפילו אם אינו יודע ללמוד לבד הוא שומע ומאזין לשיעור תורה ברבים ולומד עמוד 'גמרא'. ולפני השינה הוא קורא 'קריאת שמע שעל המיטה' כמו שצריך. אצל אחד שכזה, היום הוא יום ארוך וזה נקרא ימים ארוכים. וזה הביאור במה שכתוב מאריכין לו ימיו ושנותיו.'
ספר השיחות תש"ד [בתרגום ללשון הקודש], עמוד 57.
היגיעה בלימוד הגמרא – מורידה מדאגות הפרנסה
'בנוגע ללימוד גמרא, שויתר על הקביעות כי קשה להתעמק בזה: חושבני שהוא צריך לחדש את הקביעות בלימוד גמרא, והדאגה והצער מכך שיש קשיים בלימוד וההבנה, ולמרות זאת ממשיכים ללמוד, כי זוהי חכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא, מורידה מדאגות אחרות וצער מפרנסה ובריאות'.
ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו חלק ד', עמוד רלד [בתרגום ללשון הקודש].
לומד 'תניא' ומשניות? כדאי שילמד גם 'גמרא'
'בעיתו קיבלתי מכתבו משלהי תשרי, ונהניתי לקרות בו אשר משתתף הוא בשיעורי תורה ברבים בבית הכנסת שלהם, והם לימוד משניות ופרק 'תניא'.. באתי בהצעתי אשר יקח עליו שיעור בלימוד הגמרא, ובוודאי ידוע לו מאמרו של כבוד קדושת אדמו"ר מוהר"ש נשמתו עדן, שכל אחד ואחד צריך ללמוד בכל יום תורה שבכתב עם פירוש רש"י, שהוא תרומות מדרשי רבותינו זכרונם לברכה ונאום ה' תורה שבעל פה, כמו שכתוב בהלכות 'תלמוד תורה' וב'אגרת הקודש', שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה.
ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו, כרך ה' מכתב א'רע.
לימוד הגמרא – לא פועל חלישות בדרכי החסידות
'במה שכתב אודות מיעוט החשק שלו ויגיעתו בגמרא, בטח זהו מתחבולות היצר לקשר מיעוט האמור עם מה שלקח על עצמו עניני קודש וכו', והרי ידוע מצווה גוררת מצוה ולא חס ושלום להיפך, וכשיראה הלעומת זה שאין זה פועל חלישות חס ושלום במסירתו לתורת הדא"ח הדרכותיה ומנהגיה ירפה ממנו.
בשאלתו אם כדאי לקבוע מכסת לימוד יומי של דפים גמרא, כמה פעמים לחזור הנלמד, באיזה מפרשים וכו' – כמובן שכל הנזכר לעיל תלוי בכישרונות הלומד, הלימוד בסביבתו וכו', ולכן על זה צריך להתייעץ עם ידידיו המכירים אותו וסביבתו, ומהנקודה השווה לכל נפש היא שצריך להיות לימוד לעיונה וגם לימוד למיגרס, הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות, נוסף על החזרה על ההלכות הצריכות בחיי היום יומי ולשבת ויום טוב, והלימוד לעיונא מהנכון שיהיה מתאים למאמר רבותינו זכרונם לברכה: במקום שליבו חפץ'.
ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו, כרך י"ד מכתב ד'תתקצב.
להגדיל את מספר המשתתפים בשיעור הגמרא
'נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב מודיע אשר ביום א' חול המועד סוכות הבא עלינו לטובה יתחיל שיעור לימוד גמרא ברבים, ויהי רצון שיצליח הלימוד הן באיכות והן בכמות, זאת אומרת בהגדלת מספר המשתתפים בו, ובודאי תקויים הבטחת רבותינו זכרונם לברכה 'גדול תלמוד שמביא לידי מעשה'. ולשאלתו איזה מסכת להתחיל ואופן הלימוד: הנה כיון שהלימוד הוא רק שעה אחת בשבוע לעת עתה, מהנכון שיהיה הלימוד במסכת שאין הסוגיות בה ארוכות כל כך וכן ממסכתות הקטנות בכדי שיוכלו לסיימה במשך איזה חדשים על כל פנים, וכיון שדבר חדש הוא, מהנכון גם כן שיהיה בענינים שיש להם שייכות לדינים בהלכות הצריכות. ועל פי כל הנזכר לעיל טוב שיציע ללמוד מסכת מגילה'..
ספר 'אגרות קודש' נשיא דורנו, כרך ט"ז מכתב ה'תשצה.
