לחצו כאן לתרומה
'וכולם מתרגשים מנועם זמירתו': ישנם תיאורים היסטוריים שאינם רק מביאים עובדות, אלא מצליחים לשאוב את הקורא בזמן ולהכניס אותו ישירות אל תוך חדר הקודש. כזה הוא התיאור המפעים שלפנינו: ברשימה מיוחדת משרטט הרבי הריי"צ, תמונה חיה מרגשת ורוטטת מחודש אייר שנת תרנ"ו בליובאוויטש • בשעה שהחסידים יושבים ומספרים סיפורים בהתוועדות, מתגלה לעיניהם המחזה הנהדר: הרבי הרש"ב עומד בתפילה באריכות במשך שעות ארוכות, שקוע כולו בעולמות עליונים, ומנגן בדבקות ניגון בעל שלוש בבות שחודר ללב השומעים • מה גורם לזקני החסידים ולאברכים הצעירים להפסיק באמצע שיחתם ולדמוע? איזה ניגון 'התפלל' איתו הרבי הרש"ב בלהט אש? ואיך נראית תפילה באריכות שנמשכת שעות על גבי שעות, עד שחצות היום כבר חלף והרבי עודנו בברכות 'יוצר'? • בהמשך לכ' בחשוון – יום הולדתו של הרבי הרש"ב, אתר 'חב"ד לייב' מגיש הצצה נדירה לרגעי הקודש מ'עבודת התפילה' של מייסד ישיבת 'תומכי תמימים' • לכתבה המלאה
☚ מרטיט ומלהיב: הצצה נדירה לתפילה באריכות של הרבי המהר"ש
אתר 'חב"ד לייב' מגיש לפניכם את התיאור המלא והמרגש כפי שנרשם על ידי הרבי הריי"צ:
'באמצע הסיפורים – בין סיפור לסיפור – נכנסתי למנין לראות מהנעשה שמה, וראיתי חוזה נהדרה מאד: כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי [הרבי הרש"ב] יושב במקומו בכותל מזרחית-דרומית מכוסה בטליתו עד חזהו, ידו השמאלית על שוקו, ובידו הימנית מכה מזמן לזמן באצבע צרידה לפי תנועות ניגונו. החסיד ר׳ חנוך הענדיל יושב לו על הספסל אצל השולחן בכותל דרום, טליתו על כתפו ומתפלל ובוכה, אומר איזה תיבות מנגן ובכה.
החסיד ר' מאיר מרדכי טשערנין יושב בכותל צפון אצל חלון האמצעי, טליתו על ראשו אבל פניו נראות ומתפלל בעינים עצומות. האברכים ר׳ משה זרחי, ר׳ מענדיל בעשעס ור׳ נחום חנה העניעס, עומדים אצל הכיור והפתח באוזנים נטויות ובפיות פתוחים, ואצל שולחן הקריאה עומד ר׳ דובער חאָלאָפעניצער, אומר תהילים ומתמוגג בדמעות, ובנו הבחור מענדיל משרת יושב על הספסל העומד אצל התנור, העומד מימין הכניסה מהחדר השני למנין ולומד חומש עם פירוש רש"י.
מזמן לזמן מפסיקים המספרים לספר סיפוריהם לררגלי שמיעת הוד קול ניגונו של כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי [הרבי הרש"ב] בתפילתו, וכולם מתרגשים – ולעיתים עיניהם גם זולגות דמעות – מנועם זמירתו המלא געגועים ושפיכת הנפש.. כבר עברה שעה שניה אחר חצות וכבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי [הרבי הרש"ב] עודנו עומד בברכות 'יוצר', אם כי מנגן אחד הניגונים הישנים הרגיל בפי כל.
הניגון הוא בעל שלוש בבות, בבא קמא מתארת חושב שכל עיוני ומתעמק בו ותנועת הבבא מתארת הירידה מעומק לעומק, בבא תנינא מתארת התרגשות והתפעלות על ההבנה השכלית שעומד בה, ובבא תליתאה מתארת את הכוסף והגעגועים בתשוקה למרחב ורום בלי סוף, ובניגון זה מתפלל כבוד קדושת אדוני אבי מורי ורבי [הרבי הרש"ב], הנה בקולו הממושך חודר ללב השומעים בהדרת קודש'.
ספר השיחות תש"ו-תש"י, עמודים 423-426.
ככל הנראה מדובר על 'ניגון דביקות לתפילת שבת של אדמו"ר הזקן', שמובא בספר הניגונים חב"ד כמספר ח' ובגירסה נוספת כמספר קע"ח. כפי שמובא בשיחות הרבי הריי"צ ובספר הניגונים שנשיאי חב"ד 'התפללו' בניגון זה באריכות וגם הרבי הרש"ב 'התפלל' איתו בכל שבת קודש.
על אף שאפשר לפעמים למנות בו יותר משלוש בבות, מבואר שכיוון שתנועות ניגון זה משתנות מתוך ההתבוננות העמוקה בתפילה לפי אופן מצבי הנפש והרגש הלב, לכן קשה לברר סדר הבבות של ניגון זה, ולפעמים ניגנו בבא זו קודם ופעם בבא אחרת. (אך יש ששיערו שהניגון הוא ניגון לשבת ויום טוב מספר פ"ב בספר הניגונים חב"ד חלק א', וטעמם עמם). אך הדבר לא ברור, ויש לעיין עדיין.
[להעיר שבסמיכות לקטע שמובא כאן מרשימת הרבי הריי"צ, מובא קודם לכן שהרבי המהר"ש העיד על בנו, הרבי הרש"ב ש'כאשר הוא מנגן ניגון – אז בכל תנועה נשמע ונרגש ביטוי מהלך נפשו של מי שחיבר את הניגון והנשמה של הניגון'. ונראה שהתיאור שמיד לאחר מכן הביא הרבי הריי"צ (והובא בתחילת הכתבה) הוא דוגמא לביטוי חוש זה].
וכך מובא בספר הניגונים חב"ד בהקדמה >>
ניגון ח' ניגון דבקות חב"ד לתפלות שבת – לכבוד קדושת רבינו הגדול נשמתו עדן [אדמו"ר הזקן].
בניגון־דביקות הזה התפלל – ביחידות, בדביקות והתלהבות עצומה על פי דרך החב"ד – כבוד קדושת אדמו"ר הרש"ב נשמתו עדן בכל שבת קודש וגם כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א [הרבי הריי"צ] מתפלל בו, ובטח התפללו בתנועות ניגון הזה גם נשיאי חב"ד הקודמים עד כבוד קדושת אדמו"ר הזקן נשמתו עדן.
קטע משיחת פורים תש"ג: 'ציוה 'לנגן' את הניגון דביקות שאביו אדמו"ר הרש"ב היה מתפלל בו ואמר: אַז מ'דאווענט באַריכות און מ'טוט אין 'עבודה' קומט דער ניגון בדרך ממילא [= כשמתפללים באריכות ועוסקים ב'עבודה', יוצא הניגון בדרך ממילא]'.
האם ניתן לדעת מה שם הניגון המדובר?
ככל הנראה מדובר על 'ניגון דביקות לתפילת שבת של אדמו"ר הזקן', שמובא בספר הניגונים חב"ד כמספר ח' ובגירסה נוספת כמספר קע"ח. כפי שמובא בשיחות הרבי הריי"צ ובספר הניגונים שנשיאי חב"ד 'התפללו' בניגון זה באריכות וגם הרבי הרש"ב 'התפלל' איתו בכל שבת קודש. על אף שאפשר לפעמים למנות בו יותר משלוש בבות, מבואר שכיוון שתנועות ניגון זה משתנות מתוך ההתבוננות העמוקה בתפילה לפי אופן מצבי הנפש והרגש הלב, לכן קשה לברר סדר הבבות של ניגון זה, ולפעמים ניגנו בבא זו קודם ופעם בבא אחרת. (אך יש ששיערו שהניגון הוא ניגון לשבת ויום טוב מספר פ"ב בספר הניגונים חב"ד חלק א', וטעמם עמם).