לחצו כאן לתרומה
בימים שבהם רבים חשים את ההשגחה הפרטית המלווה את עם ישראל, עורך אתר 'חב"ד לייב' מגיש שיחה מופלאה של הרבי הרש"ב, ובה מתוארים רגעים מרטיטים של חיילים יהודים בשדה הקרב – קוראים 'שמע ישראל' תחת אש ומתעוררים להתחזקות בתורה ובמצוות • הרבי מתייחס גם לכוחם הרוחני של מנהיגי אומות העולם, ומביא סיפור מופלא על התייעצות של בית דין של מעלה עם האדמו"ר מרוז'ין בבחירת ניקולאי כשליט רוסיה • והאם איחוד של שתי מעצמות במלחמה יוצר כוח רוחני גדול יותר • לכתבה המלאה
☚ ראש השב"כ בנאום מטלטל: בחיי לא פגשתי אדם כמו הרבי – נבואותיו מדוייקות
'מדברים אודות הרבה יהודים המשתתפים במלחמה זו, כפי החשבון המסופר הנה יגיע מספרם עד ארבע מאות אלפים במדינתינו. אמר כי ההשגחה העליונה הלוא היא בפרטיות ממש, וביכולתו יתברך הכל. וסיפר את אשר סיפר לו אחד ושתיים שבאו ממלחמת יאפאן [יפן], הראשון סיפר איך כי בשעת מנוחה שכבו על פני השדה לנוח. וגם בעת המנוחה פה ושם נופלים כדורי השונא, וכן מצד זה יורים גם כן חיצים והוא רק דברים קטנים.
משכבם היה על שיפוע ההר. והנה הוא שוכב וכרגע קרא אותו פקידו לאמר: צא והבט בהכוכבים (כנראה יודעים הם שעות הלילה על ידי הכוכבים) באיזה שעה אנו עומדים עתה, הוא רק עמד למלאות פקודת מפקידו ופסע רק פסיעה אחת, ובמקום שכבו נפל כדור והתפוצץ וגם הרג שלשה אנשים סביבו. ההשגחה הנפלאה הלזו במוחש עין גשמי – פעל עליו רושם עז. ונדר גדול נדר לאלוקי ישראל, אם יביאהו בחיים חזרה – יקבל עליו עול מלכות שמים גמורה בקיום המצות כפי יכולתו וכפי מהותו, (הוא היה תחילה קל הדעת בענין קיום המצוות) כי בעיניו ראה השגחת השם יתברך בפרטי פרטיות ממש.
והשני סיפר כי הוא היה שמונה פעמים במלחמת תנופה (היינו שהיה שמונה פעמים בין הלוחמים, כי ישנם הרבה אנשי צבא ההולכים למקום הקרב, אבל מסיבות ועניינים שונים בלתי משתתפים בעצם המלחמה, והוא השתתף), ופעם אחד רק כדור קטן ננעץ בארכובתו, באופן שלא הרגישה מרוב הטרדה והרתיחה בעת מלחמתו.
הרתיחה בשעה ההיא אין לשער כלל, אין איש שומע דיבור חבירו, ואף גם מפקידו מרוב העשן העולה משריפת הבדורים, והריח רע של גפרית השטוח אי אפשר לעמוד, וכל אחד צועק בקול גדול עד למאוד, באופן שצעקת החללים הנופלים מתבטל בתוך צעקת הגבורים הלוחמים כי צעקתם מרובה, וצעקתם וקולם הוא בהתפשטות והתרחבות גדולה באופן שמעוררים את הלב ומרתחה ממש.
ואף גם זמזום ורעשי פריחת הכדורים מתבטלים מפני הקולות של הלוחמים, הוא אומר שבעת המלחמה ורואים שנופלים חללים בקרב המחנה, זה עוד מוסיף כוח ועוצמה להתגבר על השונא ולהכניעו. בה בשעה שוכחים על הכל ורק שאיפה אחת לנקום נקם בהשונא להכניעו ולהפילו, בקולות הלוחמים ישנם מינים שונים. קול קריאה בהגבהת רוח וקולות עם תיבות והחיילים הלוחמים צועקים 'שמע ישראל' בקול גדול ולא יסף.
בהז' פעמים שהיה, הנה פעם אחד בעצם מלחמתם נפלו כדורים והרגו הרבה אנשים, ופקידם ציוה עליהם להתקרב יותר אל מקום הקרב, בתוך כך נפל הוא ועוד אנשים מחביריו בין ההרוגים הקודמים, באופן שההרוגים היו להם למחסה. ואז דווקא הצליחו במאוד. הלוא אנחנו יודעים רק משנים אנשים, וכן הוא בכולם שהכל הוא בדין ומשפט פרטי מלמעלה, ואלה שהופסק עליהם להישמר גם שם ההשגחה מרובה מאוד מאוד.
בהמשך הדברים, הגיד כי כל מלך גדול, כמו מדינתינו (רוסיה) ואנגליא וצרפת ואשכנז – בודאי יש להם שרים, אודות המדינות הקטנות אינו יודע בבירור ואינו חושב שיהיה להם שר פרטי, אבל המלכים והמדינות הגדולות בודאי יש להם שרים, וחושב אשר המלכים ומנהיגי המדינות (כמו צרפת ואמעריקא) בודאי מרגישים כוח השרים שלהם. כלומר זיי שטעלען א סאך [= הם סומכים הרבה] על תוקפם וגבורתם העצמיי, מלבד כוחם הפרטי בריבוי חיל וכסף תועפות וכלי זיין הרבה – וכל הענינים הסבוכים בזה, כי אם בעצם ענינם שהוא מלך רוסיא או מנהיג צרפתי.
אשר הכוח הלזה הוא הרגש הכוח פנימי שלו. מה שלמעלה מכוחות גשמיים המורכבים כענינים גשמיים, כמו אנשי חיל וכלי זיין והדומה, והוא הוא כוח השר שלו המשפיע בו הכוח והגבורה והתוקף במאוד מאוד בלתי משוער כלל. כי כל הכוחות שלהם הרי הם מוגבלים, ויש להם חשבון משוער מתחילה, ובזה יש נפלא מינא מי ומי הלוחמים. אם ישתתפו למלך גדול עוד שני מלוכות גדולות הלא יתגדל כוחו ויתרבה תוקפו.
אמנם חשבונות אלו הוא חשבון השרים ועיר נם בעת חשבם במצבם וכוחם הפרשים של המדינה ההיא. אבל המלך הנה נוסף עליהם בזה שמהלך נפשו הוא באופן אחר לגמרי, אשר בתוקף נפשו מרגיש הרגישים כאלו שהם למעלה מן החשבון, וזה נותן לו תוקף העוז להנהיג ענינו כמו המורגש בנפשו, ואז גם החשבון משתנה לצורה אחרת לגמרי, ובא בפועל גם בגשמיות כמו ששיערו המלך בתוקף ותעצומות נפשו.
וכל זה בא בהשפעת השר העליון עליו, והמלך מרגישו בהעלם נקודת נפשו, מה שלמעלה מכל ציוד פרטי. להיות המלך הוא הוא הכלי להשר העליון אשר על ידי אמצעותו של השר, מקבל המלך שפע עליון בכוח רב במאוד, וכמו 'אמר מלכא עקר טורא', שבדרך כלל עקירת ההר הוא דבר כבד מאוד, אך אם יגיע מאמר ופקודת המלך בזה אז אין שום כובד בדבר כלל, והוא נעשה בפועל כמו שארי דברים הרגילים הנעשיים, והמלך יודע מכוחו כמו על דרך משל המבואר בדא"ח בענין ידיעת עצמו יודע, שהוא ביכולתו להרגיש את הענין והוא מרגישו.
וזהו השפעה עליונה במלך גדול על ידי אמצעית השר שלו, המנהיגו כפי הרצון העליון יתברך, וכמאמר 'לב מלך ושרים (מנהיגי המדינות כמו הנזכרים לעיל) ביד השם'. שאלתי: אם שרי המלכים הם מהע' שרים, אשר כפי הנשמע עתה – מספר המדינות אינו מכוון במספר ע' דווקא. השיב [הרבי הרש"ב]: כי הלוא בא סנחריב ובלבל את העולם, וכן היו עוד בלבולים שונים, ובדרך כלל צריכים לחשוב אשר שרי המלכים הם מהע' שרים, ומפני זה עולה הספיקות אצלו בדבר המלכים והמדינות הקטנות, אם יש להם שרים מיוחדים, אבל הגדולים בוודאי יש להם שרים מיוחדים למעלה, שהם השופעים בהם חיות וכוח.
בהמשך הדיבורים אמר, כי זה ודאי אשר הנשמות אף בהיותם מלובשים בגוף – יודעים עתידות איך שיהיה ממש, וכל ענינים הפרטיים יש עליהם דין בבית של מעלה, ומה גם ענינים הכלליים שהם באים בדין ומשפט מפורט, וסיפר כי שמע מר' משה ליב זכרונו לברכה מב"ד, שהיא היה ברוז'ין אצל הרוז'ינער, ודרכן בקודש היה כי סעודה שלישית היה סועד בעצמו שלא בצירוף החסידים כלל, ורק איזה נכבדים היו באותו מעמד, עומדים מרחוק (ולא היו טועמים מאומה).
בשבת ההוא, היה הוא בין הנכבדים שניתן להם הרישיון, והיה באותו מעמד. והייתה שעה אחרת. והרוז'ינער ישב לעצמו בהשולחן ודיבר בינו לבין עצמו, ואמר כי היו אצלו והודיעו לו אשר הפמליא של מעלה הסכימו, כי ניקוליי (הראשון) יהיה קיסר רוסיא, ואמר אם צריכים הסכמתי – אינני מסכים. ובאו פעם ב', והודיעו לו אשר פמליא של מעלה בצירוף בית דין של מעלה – הסכימו שיהיה ניקוליי קיסר רוסיא, ושואלים הסכמתו. והשבתי כי אינני מסכים.
אחר כך באו פעם שלישי ואמרו, כי פמליא של מעלה ובית דין של מעלה, בצירוף קודשא בריך הוא ושכינתיה, הסכימו על נשיאותו של ניקוליי, וחפצים שגם הוא יסכים, והסכים. ושמע ר' משה לייב זכרונו לברכה כל הענין מפיו ממש. ובמשך זמן קצר נתמנה ניקוליי הראשון למלך רוסיא, וכן בכל הענינים ישנם דין ומשפט למעלה על כל פרט ופרט'.
ספר השיחות 'תורת שלום' של הרבי הרש"ב, עמודים 203-205.
