אנו מגישים טור אישי, על חשיבות נתינת 'דמי מעמד' בהתקשרות לנשיא דורנו • 'נשיא הדור, מנצל את זמנו עד תום להנהגת כלל ישראל ועדת החסידים. במכתבים, בשיחות, ב'יחידויות' ועוד. את הכסף לתשלומי בית הרב הפרטי, לא היה מניין לשלם. זיכונו רבותינו נשיאנו ונתנו לחסידים את האפשרות המיוחדת להשתתף בהוצאות האישיות שלהם' • לכתבה המלאה
☚ 'דמי מעמד' זה ה'ראש: מכתב סוער מלא רגש התקשרות לרבי
נשיא הדור, מנצל את זמנו עד תום להנהגת כלל ישראל ועדת החסידים. במכתבים, בשיחות, ב'יחידויות' ועוד. את הכסף לתשלומי בית הרב הפרטי, לא היה מניין לשלם. זיכונו רבותינו נשיאנו ונתנו לחסידים את האפשרות המיוחדת להשתתף בהוצאות האישיות שלהם.
מעות אלו נקראים 'דמי מעמד', היות וממונו של אדם 'מעמידו' על רגליו. זה ביטוי מעשי שמבטא את התמסרותו המוחלטת למלכו, שהרי בזה יכול לקנות 'חיי נפשו'. לכן דווקא בנתינת כסף עליו עבדו והתייגעו, מתגלה אמיתית הקשר הפנימי בין חסיד לרבו.
באגרת הקודש ט', מסביר אדמו"ר הזקן את החשיבות העצומה לנתינת כספי 'מעמד' ל'רבותינו שבארץ הקודש', יותר מהמחויבות של האדם לשלם עבור בניו ואשתו! ובלשונו הקדושה: 'רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי תורה חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו'..
[מעניין לציין, שבאחת משיחותיו של הרבי, ניתנת הסברה בקשר לביטוי בתניא 'רבותינו בארץ הקודש', שהכוונה לנשיא הדור אשר נמצא גם בחוץ לארץ, מכיוון ש'למען האמת, רבי, היכן שלא יהיה בחיצוניות – בפנימיות הוא בארץ הקודש'..].
ישנם ביטויים רבים מספור שנאמרו על ידי רבותינו הקדושים, אודות החשיבות העצומה שהינם מייחסים לאלו האחראים על אסיפת דמי ה'מעמד' ואלו המתנדבים בחשיקה כמובן.
'בשעה שאתם נוסעים אודות מעמד – נוסעים יחד עם עצמות ומהות אין סוף ברוך הוא' [משיחת שבת פרשת 'שמיני' תשי"ב], 'כן אקוה שניגש גם כן לעבודה בקודש ובפרט בענין נפנה' [ספר 'אגרות קודש' חלק ג' עמוד קי"ז, 'נפנה' הוא קוד בכתב ה'מזוזות' ומשמעותו 'מעמד'], 'וכבר כתבתי לאחד שכמה עלוב הסדר שאפילו המעשה על נפנה, שהיא המעולה שבמעולה כידוע עדיין דורש זירוז' [ספר 'ליקוטי שיחות' חלק י"ט עמוד 475], 'התענוג של לחם מן השמים הוא בכספי המעמד' [ספר 'אגרות קודש' הרבי הריי"צ, חלק ט' עמוד קע"ז] ועוד..
אמנם את עיקר דמי ה'מעמד' דורשים רבותינו מאברכים ואנ"ש, אך גם מתמימים ובחורים עניין זה נדרש, אם כי בעיקר באיכות ולא בכמות. דהיינו בנתינה מאהבה וביטוי לבבי של ההתקשרות לנשיא הדור. מסופר, שדווקא מכספם של הבחורים, נוהג הרבי להשתמש לצרכיו האישים ממש בביתו וכדומה. כאן מראה לנו מלכנו את חיבתו דווקא למאמצים של התמימים..
יחד עם הכסף הגשמי שנצרך, עיקר הדרישה מתלמידי התמימים היא הקרבת 'חיי נפשו' בעבודתו כתמים. בשמירת הסדרים, בשקיעה בלימוד התורה ובעבודת התפילה, במבצעים. שם מתבטאת עיקר נקודת הקרבתו של תמים על רצונותיו וביטול למשלח. נתינת המעות הגשמיות הינה המשך ישיר וביטוי להשקעה הרבה של הבחור בעבודתו היום-יומית.
לפני ראש השנה [ומכובן גם לפני חג החגים י"ט כסלו – 'ראש השנה לחסידות'], כל תמים מוכרח להחליט לתת לרבי דמי 'מעמד'. בגשמיות ובעיקר ברוחניות. לכתוב לרבי פ"נ ולצרף דמי 'מעמד' עבור 'קופת רבינו' ולהחליט במה למסור את הרצון למלאות את רצון האדון. חייבים לעשות תשובה אמיתית לפני 'ראש השנה'.
נדאג גם לחברנו וסביבתנו. נעדכן את החשיבות האדירה בנתינת כסף לרבי ונפרסם זאת לכל באי עולם [כמכתבו הנוקב של הרבי בספר 'אגרות קודש' חלק ג' עמוד תמה, שם דורש לקשר את כל אנשי העיר פאריז וסביבותיה, על ידי נתינת דמי 'מעמד' בגשמיות וברוחניות].
