שערי שמיים פתוחים ואפשר לבקש הכל – בליל שביעי של פסח • שיחה מעניינת

אנו מגישים שיחה מעניינת של הרבי מליל 'שביעי של פסח' תשכ"ט, בנוגע למנהג להישאר ערים בלילה זה, קריאת 'שיר השירים', הידור לקדש והזמן לבקשת ברכות מהקדוש ברוך הוא • 'הענין שמצינו שבליל שביעי של פסח שערי שמים פתוחים, ואמר הרבי שליט"א, שלא עומדים שומרים אצל השערים, ולכן יכול כל אחד מישראל לבקש ולפעול הכל ('אַלץ אויסבעטן')' • לשיחה המלאה

 ☚ מרגש ואישי: כשילד הביא לרבי עוגיות במוצאי חג הפסח מול אלפי חסידים 

בס"ד. ראשי דברים ליל 'שביעי של פסח', בעת הסעודה, ה'תשכ"ט. רשימה פרטית בלתי מוגה.

שאלו אודות המובא ב'היום יום' שבליובאַוויטש היו ניעורים ג' לילות: ליל שביעי של פסח, ליל הושענא רבה, וליל שבועות, ולא נזכר אודות ליל א' דפסח. ואמר הרבי שליט"א: כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הורה להדפיס כך (ושאל לאחד מזקני החסידים איך נהגו בליובאוויטש, והזכיר אודות הכתב יד שהובא ב'תורת שלום' אודות ליל שבועות). אחד המסובים הזכיר אודות 'תיקון ליל שביעי של פסח', ואמר הרבי שליט"א, שנמצא בסידור ר' יעקב עמדין, אבל אמירתו אינה דורשת זמן רב שבשביל זה יהיו צריכים להיות ניעורים כל הלילה.

בנוגע למה ששאלו אודות מנהג כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר לומר 'שיר השירים' בערב שבת – מצאתי ברשימותי שהיה אומר 'שיר השירים' מפרשת 'ויקרא' עד פרשת 'נצבים-וילך'. זמן האמירה היה קודם 'קבלת שבת'.

נזכר גם אודות המנהג לומר 'שיר השירים' בשבת חול המועד פסח, ואמר הרבי שליט"א, שלדעת הגר"א מברכים על זה, ואילו הגאון הרגצ'ובי כותב שזהו שטות. על השאלה איך נהג הרבי הריי"צ – אמר הרבי שליט"א: מנהג שמקובל אצל מתנגדים, ולא אצל חסידים – בודאי לא היה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נוהג כן. ואף על פי שמנהג זה נזכר ב'שולחן ערוך' אדמו"ר הזקן – הרי מצינו בכמה ענינים שעל פי חסידות נוהגים באופן אחר ממה שכתוב ב'שולחן ערוך'.

עוד מצאתי ברשימותי בנוגע לאפיקומן, שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר הצניע יחד עם האפיקומן שלו, גם את של גיסי ושלי. במענה לשאלה בענין 'כל המרבה לספר ביציאת מצרים', למה לא מצינו כן גם בנוגע לקריעת ים סוף (שזוהי השלימות דיציאת מצרים), אמר הרבי שליט"א: בדרושי חסידות מבואר בעיקר החידוש של הלילה הראשון – שאז 'נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם', ולא כל כך בנוגע לקריעת ים סוף (ובליקוטי תורה מבואר רק כללות מעלת 'שביעי של פסח' לגבי ימים ראשונים, ולא כל כך בנוגע לקריאת ים סוף).

[אחד המסובים שאל אודות מהו הענין שמצינו שבליל שביעי של פסח שערי שמים פתוחים, ואמר הרבי שליט"א, שלא עומדים שומרים אצל השערים, ולכן יכול כל אחד מישראל לבקש ולפעול הכל ('אַלץ אויסבעטן'). ושאל הנזכר לעיל אם זה כמו בנעילה דיום הכיפורים, והשיב הרבי שליט"א בחיוב].

שאלו אודות המובא ב'היום יום' שביום 'אחרון של פסח' מהדרים לקדש, אחר כך מתפללים תפילת המנחה, ואחרי זה סעודת יום-טוב – למה עכשיו לא נוהגים כן, ואמר הרבי שליט"א (בבת שחוק), שזהו בגלל ה'עזרת נשים'..

על השאלה איך נהג הרבי הריי"צ, אמר הרבי שליט"א: כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר היה מתפלל מנחה בחדרו בכל יום-טוב, וב'אחרון של פסח' בהכרח לומר שהתפלל קודם הסעודה, כי הסעודה היתה נמשכת בתוך הלילה. [הרבי שליט"א שאל איך נהגו בליובאוויטש, ואחד המסובים אמר, שלא רק ב'אחרון של פסח', אלא גם בכל שבת היו מתפללים מנחה קודם הסעודה].