לחצו כאן לתרומה
העיקר זו ההתקשרות לרבי או העבודה האישית בכוח עצמו? מערכת אתר 'חב"ד לייב' מגישה טור אישי רלוונטי על המהות והליבה של חסידות חב"ד והשוני משאר חסידויות פולין, מאת הרב לוי זלמנוב – עורך מגזין 'לחלוחית חסידית' • 'כשחסידים יושבים להתוועד ביניהם, הנושא המרכזי הוא 'כיצד אנחנו משתנים'. אצל חסידי חג"ת הנושא המרכזי זה סיפורים על הצדיק, והתעוררות מניגונים וכדומה. לכן גם השוני בסגנון העבודה בתפילה, שחסידי חב"ד מתמקדים בהתבוננות בחסידות בתפילה והרגש יבוא מאליו בהשתפכות עם ניגון לבבי. ואילו בחסידי פולין מקפידים לנגן ולשיר בתפילה, וכך הם מתעוררים בתפילה' • לקריאה
☚ להכניס אורחים ולהכשיל אותם בתאוות? • לקט פתגמים על 'אתכפיא'
בהתוועדות הראשונה של 'קבלת הנשיאות' בתשי"א, חזר הרבי על ההבדל היסודי בסגנון עבודת השם, בין חסידות חב"ד לשאר חסידיות פולין ('חג"ת'), ובזה החל דורנו. הרעיון הכללי הוא ש'חב"ד דורשת פנימיות'. שכל דבר יהיה אמיתי וכנה לחלוטין. ולכן הדגש המרכזי בחב"ד הוא על 'עבודה בכוח עצמו'. כי כל דבר שנגרם על ידי התעוררות מלמעלה, זה נשאר מקיף ולא חודר ומשנה את האדם בצורה פנימית.
לעומת זאת אצל חסידי חג"ת, הדגש המרכזי הוא על התעוררות המידות והתלהבות בתורה ומצוות, שזה לא יהיה רק כעול והכרח. ולכן אצלם הדגש המרכזי הוא ההתקשרות לצדיק, והתעוררות מסיפורי מופתים וניגוני שמרגשים את הנפש. זה אמנם דברים טובים וקדושים, אבל בחב"ד לא גרסו את העבודה כך, מאחר שבסופו של דבר סיפורי המופתים והתעוררות מניגונים, זה 'מקיף'. דווקא כשאדם לומד ומבין בשכל שלו עניינים אלוקיים, ולאחר מכן מתבונן ו'מתפלל' עם זה – אזי 'נולדים' לו רגשות אמיתיים.
אז כמובן שעניין ההתקשרות לרבי תופס מקום מרכזי מאוד גם בחסידות חב"ד, וכמובן שכל מהותו של חסיד מגיעה מהיסוד הפשוט של התקשרות לרבי, אבל זו לא הנקודה המרכזית בעבודת החסידות. העיקר זה היגיעה והשינוי הפנימי האישי של האדם. שהוא מתייגע להבין ולהתבונן 'מאמר', ובכך להחיות את עצמו בצורה אמיתית (כמובן על פי ההדרכות של הרבי).
כשחסידים יושבים להתוועד ביניהם, הנושא המרכזי הוא 'כיצד אנחנו משתנים'. אצל חסידי חג"ת הנושא המרכזי זה סיפורים על הצדיק, והתעוררות מניגונים וכדומה. לכן גם השוני בסגנון העבודה בתפילה, שחסידי חב"ד מתמקדים בהתבוננות בחסידות בתפילה והרגש יבוא מאליו בהשתפכות עם ניגון לבבי. ואילו בחסידי פולין מקפידים לנגן ולשיר בתפילה, וכך הם מתעוררים בתפילה.
ועל זה קבל הרבי בשיחה הידועה של כ"ח ניסן תשנ"א, שמכריזים 'עד מתי' רק 'מפני הציווי' – רק כי כך הרבי רוצה. אבל שוכחים מהעיקר 'לצעוק באמת', שזה יהיה פנימי בכוח עצמו. עם 'עבודה פנימית'. ובהמשך קובע הרבי שהעניין העיקרי ('ועוד ועיקר') שנצרך זה 'לצאת מגלות פנימי בעבודת השם'. כי כל העניין של חב"ד זה עבודת התחתון, שנפש הבהמית תשתכנע באמת האלוקית, שאז נשלמת הכוונה של 'דירה בתחתונים', וגם מציאות האדם היא 'כלי' לגילוי אלוקות המושלם בגאולה העתידה.
