לחצו כאן לתרומה
בחג הגאולה י"ב-י"ג בתמוז, נדפסו ונאמרו מאמרי החסידות העמוקים מפי רבותינו נשיאינו אודות 'ארבעה צריכים להודות', המבארים את הפן הרוחני והפנימי של ההודאה להשם יתברך על הניסים הגלויים והנסתרים בחייו של יהודי, בקשר עם הצלת הרבי הריי"צ בניסים גלויים • בקשר לכך, אתר 'חב"ד לייב' מגיש לפניכם מדריך הלכתי תמציתי ומדויק בנושא, מאת הגה"ח הרב שבתי יונה פרידמן שליט"א – מורה צדק בקהילת חב"ד בצפת ומרבני הישיבה בעיר • המדריך פותח בהוראתו המרתקת של הרבי לשבת קודש י"ב בתמוז, וממשיך בבירור שורת פסקיו והנהגותיו של רבנו הזקן בעל השולחן ערוך בענייני ברכת הגומל בזמננו – החל מנסיעות, טיסות מודרניות, אירועים רפואיים, ועד לפרטי המנהגים המעשיים בעת העלייה לתורה • לכתבה המלאה
☚ סיפורי חסידים שנגד ההלכה: מהי ההתייחסות? • שו"ת עם מקורות
י"ב תמוז שחל בשבת
בשנת תשי"ב בשבת פרשת 'חוקת-בלק' י"ב תמוז, הורה הרבי לש"ץ לומר בקבלת שבת 'בשמחה ובצהלה', כמו ביו"ט שחל בשבת[1]. אין אומרים בו 'אב הרחמים' ולא 'צדקתך'[2].
ברכת הגומל – 'ארבעה צריכים להודות'..
א) על הפלגה קצרה בים שלא נקלע בה לסכנה, וכן על הפלגה בנהרות או בימים קטנים אין מברכים 'הגומל'[3]. וכן העובר במנהרה מתחת לים אינו מברך הגומל[4].
ב) העוברים את המדבר ברכבת וברכב, בדרך כלל אין הנוסעים נמצאים במצב של סכנה, ואינם מברכים 'הגומל'[5].
ג) אחר ניתוחים פנימיים או ניתוחי עינים או עשיית צינתור, יברך הגומל[6]. אבל אחר דלקות (ריאות וכדומה), אם לא נחלש גופו באופן שלא יכל לרדת ממטתו במשך ג' ימים, לא יברך הגומל[7].
ד) יש אומרים[8], שלמרות שכתב אדה"ז[9] שכדי שיברך החולה הגומל צריך 'שיחזור לבוריו לגמרי', מכל מקום אם נראה שלעולם לא יחזור לאיתנו כפי שהיה לפני מחלתו, כגון אחר התקף לב וכדומה, יברך בזמן שיכול ללכת כרגיל. (אבל מהנהגת הרבי אחרי אירוע הלב בשנת תשל"ח – שלא ידוע שבירך הגומל, אולי נראה שבמצב זה לא יברך).
ה) היוצא מהכלא, אם היה שם מושפל ובתנאים תת אנושיים יברך 'הגומל' (גם אם היה שם בגלל עסקי ממון)[10], ואם השתחרר בערבות או שברח מהכלא וייתכן שיתפסוהו, לא יברך[11]. וצ"ע האם חבוש על עסקי נפשות במאסר בית מברך כשיוצא ממאסרו[12].
ו) ברכת הגומל יכול לברך כל מי שהיה במצב של סכנה, גם אם לא היה במצב של מוות ודאי, ושעפ"י דרך הטבע מצוי שאדם ניצל ממקרים אלו, שהרי הארבעה שצריכים להודות הם במצב שע"פ טבע יכולים לצאת מהם בשלום[13]. ולכן כל מי שהי' מעורב בתאונת דרכים או מקרה אחר באופו שהי' חשש סכנה לחייו, וניצל (גם אם בדרך כלל ניצלים מכזה מקרה), יברך הגומל[14].
ז) אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך[15], שהארבעה שצריכים להודות, יאמרו את פרשת קרבן תודה מיד שנתחייבו בו. וצריך עיון גדול מדוע אין נוהגים כן[16].
ח) מי שצריך לברך ברכת הגומל, יפריש צדקה לצרכי רבים (ולא לנזקק פרטי)[17].
ברכת 'הגומל' אחר טיסה
א) אחר טיסה ממושכת[18] מעל ים או מדבר וכדומה[19], יש לברך הגומל[20].
ב) נחלקו הפוסקים האם במקרה שטס לזמן קצר, ואמור לחזור תוך יומיים-שלושה – האם יברך הגומל, או שיברך רק לאחר חזרתו למקומו[21]. ואם עצר לחניית ביניים, לכל הדעות לא יברך, אפילו שוהה שם כמה ימים[22].
ג) אדה"ז כותב[23] שנכון שלא לאחר הברכה יותר משלשה ימים מאז שהתחייב בברכה. ואם יצא מן הסכנה ביום שני לאחר קריאת התורה (כגון שאז נחת מטיסה) , לא יחכה לברך הגומל בקריאת התורה של יום חמישי, אלא יברך לפני כן בפני עשרה. ויש שכתבו[24] שהמנהג הפשוט הוא כן להמתין לקריאת התורה, אפילו שיעברו שלשה ימים (וצ"ע האם כך מנהגנו).
ד) אדה"ז כותב[25] שבדיעבד – יש לברכת הגומל תשלומים כל זמן שירצה. ויש אומרים[26] שהכוונה היא שיכול לברך עד הזמן שישכח מהעניין[27].
ה) יש שכתבו[28] שכדאי שהמברך הגומל יעלה לתורה, ואינו חובה מן הדין. ויברך הגומל אחר שסיים לברך ברכה אחרונה על קריאת התורה[29].
ו) מי שצריך לברך ברכת הגומל ולא עלה לתורה, לא יברך בין הקריאה בתורה לבין החצי קדיש שלאחריה, כדי לסמוך אמירת הקדיש לקריאת התורה ככל האפשר[30]. וגם אם מי שצריך לברך "הגומל" עלה לתורה בעליה שלפני החצי קדיש, נראה שמנהגנו לברך תמיד אחר החצי קדיש, אבל יש אומרים[31] שבמקרה זה יברך קודם החצי קדיש[32].
ז) אחר ברכת הגומל של המברך יענו השומעים 'אמן'[33], ויאמרו 'מי שגמלך טוב, הוא יגמלך כל טוֹב סלה'[34].
[1] תו"מ התוועדויות ח"ו עמ' 38 הערה 7. שם הוסיף שבצאת הרבי מתפילת ליל שבת פנה לכמה מאנ"ש והתמימים, ואמר, מדוע עומדים פה כך, שילכו לרקוד, וכשעמד ליד חדרו הק' רמז בידיו הק' לרקוד בשמחה גדולה יותר.
[2] לוח כולל חב"ד.
[3] ביאור הלכה סרי"ט ד"ה 'יורדי הים'. בדה"ש סס"ה סק"א. וראה שו"ת מנח"י ח"ד סימן י"א.
[4] שו"ת שבט הלוי ח"ט סימן עב (ב). פסקי תשובות סרי"ט אות ב.
[5] בדה"ש סס"ה סק"ב. פסקי תשובות סרי"ט אות ג.
[6] שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי"ח.
[7] פסקי תשובות סרי"ט אות כ.
[8] פסקי תשובות סרי"ט הערה 21.
[9] סדברה"נ פי"ג ס"ה.
[10] וכלשון אדה"ז (סברה"נ פי"ג ס"ב) "מעונה בכבלי ברזל". וראה שער הכולל פכ"ג אות ב'. פסקי תשובות סרי"ט אות ו'.
[11] ערוה"ש סרי"ט ס"ה (השתחרר בערבות). ברכת הבית שער כ"ז ס"ב (אם ברח).
[12] לקו"ש חי"ב עמ' 27 הערה 39.
[13] ראה לקו"ש חל"ג עמ' 139.
[14] ביאור ברה"נ הר"א פי"ג הערה סה. פסקי תשובות סרי"ח אות י' אופן ג').
[15] מהדו"ב סו"ס א'.
[16] שלחן מנחם ח"א עמ' שמח (מאג"ק חכ"ד עמ' רסח).
[17] שם, וש"נ.
[18] בנוגע לזמן הטיסה שעליו יש להתחייב בברכת הגומל, יש אומרים (שו"ת יבי"א ח"א או"ח סי"ג וח"ב סי"ד. אבל ראה שו"ת אז נדברו ח"ו סס"ו) שדווקא בטיסה שיותר מכדי הילוך פרסא (היינו יותר מ-72 (או 96) דקות). וכתב לי הרב רסקין (לונדון) דמנהגם לברך הגומל גם על טיסה מלונדון לפריז שבצרפת (שהיא פחות מ-72 דקות, אלא שיש ביניהם רצועה של ים). ומ"מ נראה שעל טיסה קצרה מעל שפת הים אינו מברך.
[19] בגליון התקשרות (666) מובא בשם הרב גרונר ששמע מהרבי שבתוך ארה"ב לא מברכים אפילו אחר טיסה ממושכת (וראה גם שם גליון 701).
[20] שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' ריז. פסקי תשובות סי' ריט אות ד.
[21] הרב אויערבך הורה לברך (הליכות שלמה פכ"ג הערה ד'), אבל בכה"ח סרי"ט אות ה כתב שלא לברך.
[22] משנ"ב סרי"ט סק"א ושער הציון שם. פסקי תשובות שם אות ז.
[23] סדברה"נ פי"ג ס"ה.
[24] שערי אפרים שער ד סכ"ז. הובא בפסקי תשובות סרי"ט אות י"ד.
[25] סדברה"נ פי"ג ס"ה.
[26] ערוך השולחן סרי"ט ס"ז.
[27] ובפסקי תשובות שם הערה 95 כתב שאפ"ל שזהו הפירוש בדברי השו"ע "כל זמן שירצה" – שרוצה לברך מצד השמחה, ולא ששכח כבר מהענין לגמרי.
[28] ראה שערי אפרים ש"ד סכ"ז. משנה ברורה ביאור הלכה סקל"ו לקראת הסוף. אהלך באמיתך פכ"ג סנ"ז.
[29] שערי אפרים שם. אהלך באמיתך שם.
[30] ראה התוועדות י' שבט ה'תשכ"ג (תו"מ חלק לו עמ' 133 ואילך). ספר המנהגים עמ' 14.
[31] אשל אברהם בוטשאטש מהדורא תניינא סרי"ט (כשאין מנהג ידוע אחר).
[32] בספר חקרי מנהגים (ח"ב פרק ס"ג) כתב שלמרות שמנהג העולם כדברי האשל אברהם הנ"ל, שהעולה אחרון מברך קודם הקדיש, מ"מ כתבו הרבה פוסקים שלא לנהוג כן אלא עדיף שיברך אחרי הקדיש, וכ"ה מנהג חב"ד (ראה גם אהלך באמיתך פכ"ג הערה צג), עיי"ש. וראה בכ"ז בירורי מנהגים – סדר היום עמ' 155.
[33] ראה אג"ק ח"ד עמ' רס, ועוד.
[34] סדור אדה"ז.
