במהלך חודש תשרי תשפ"ב התקיים פאנל היסטורי עם גדולי משפיעי חב"ד ליובאוויטש, אודות החשיבות ודרכי היישום של אחד מיסודותיה של חסידות חב"ד – 'עבודת התפילה'. לפניכם תמלול ראשוני עם עריכה לשונית קלה, של אנקדוטות ושביבים מפתיחת הפאנל • השתתפו: הרב יוסף יצחק אופן, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק סגל, הרב מיכאח חנוך גולומב, הרב ישראל אלפנביין והרב בנימין גנדל • לקריאה
☚ תמלול מרתק: איך מתפללים באריכות? • חלק שני מהפאנל ההיסטורי
הרב יוסף יצחק אופן – משפיע ישיבת חח"ל צפת ותורת אמת:
השאלה 'האם עבודת התפילה שייכת בזמננו', מזכירה לי את התגובה החריפה של הרבי מלך המשיח, על השיטה שאמרה שחלילה 'נשתכחה תורת הבעל שם טוב'.. הרבי ביטל זאת מכל וכל. ידוע ששיטת הבעל שם טוב הייתה ש'אלוקות זה הכל והכל זה אלוקות'. למעשה זהו מה שחסידות חידשה ש'אין עוד מלבדו'. כמו שכתוב 'וידעת היום כי הוי' הוא האלוקים', שגם כאשר ישנו צמצום ['אלוקים'], באמת זה גם אלוקות ['הוי']. במילים אחרות, חסידות מלמדת את האדם לחיות את העובדה ש'שיוויתי הוי' לנגדי תמיד'. לראות בכל דבר גשמי את 'דבר השם' שמהווה את הדבר. מי שלומד חסידות בהבנה והשגה יכול להבין את זה.
ישנה שיחה של הרבי הריי"צ, שלא מכל אחד דורשים להיות למדן בנגלה או 'משכיל' בחסידות. אבל להיות 'עובד', דורשים ותובעים מכל אחד! אז יש תפילה בהתבוננות בחסידות ובאחדות השם, אבל גם מי שלא יודע מספיק חסידות צריך להתעסק ב'עבודת התפילה'. תפילה זה לשפוך את הנפש לפני הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, שאפילו יהודי פשוט יודע שכאשר הוא צריך משהו, הוא פונה ומתפלל לקדוש ברוך הוא. אמנם חסידות חידשה שלא מספיק להתפלל לקדוש ברוך הוא ב'אמונה' בלבד, אלא צריכים גם להבין, אבל העניין של תפילה שייך לכל אחד באשר הוא.
מה המושג של 'תפילה'? לקשר את עצמו עם הבורא. הנשמה קשורה עם הבורא, אבל היא ירדה למטה לעולם הזה. התפילה גורמת לגלות את הקשר לבורא. הקשר של הקדוש ברוך הוא עם יהודי – זה תפילה. כאשר לומדים תורה, אפשר לשכוח על 'נותן התורה'. גם כאשר מקיימים מצוות, זה יכול להיות בצורה טכנית, 'מצוות אנשים מלומדה'. התפילה זה הנשמה של התורה והמצוות. אדמו"ר הזקן מסביר את המושג 'מצוות צריכות כוונה', שה'כוונה' זוהי התפילה.
[ברכה של כל מצווה, זה תפילה. בחסידות מוסבר ש'ברוך אתה השם', זה לא רק שמברכים את הקדוש ברוך הוא, אלא גם בקשה שמבקשים מהקדוש ברוך הוא, שיומשך ויתגלה שם 'הוי". אם לדוגמא יעשו החלטה לכוון לפחות על 3 ברכות במהלך היום, זה תפילה מדאורייתא. תפילה מדאורייתא אין לה שיעור. מדרבנן יש את נוסח התפילה וכו'].
'עבודת התפילה' היא מצווה מדאורייתא, כמו שכתוב 'ולעבדו בכל לבבכם' והסבירו חז"ל 'איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה'. אז אין שום מקום לשאלה האם המצווה מהתורה של 'ולעבדו' שייכת בזמננו. פשוט ש'עבודת התפילה' שייכת ונצרכת בזמננו. כמובן שיש שינויים מסויימים בכמות ואיכות וכו', אבל הנקודה של 'עבודת התפילה' היא מוכרחת. זה כמו שמופרך לומר ש'נשתכחה תורת הבעל שם טוב'. מהי 'תורת הבעל שם טוב'? שמשיח יגלה שהכל אלוקות, זה 'תורת הבעל שם טוב'. וזה הנקודה של 'עבודת התפילה', להחדיר בראש ובלב שהכל אלוקות.
אדמו"ר הזקן הפיץ את המעיינות 'חוצה'. אחד הפירושים של 'חוצה', זה שאלוקות תוכל לחדור בשכל אנושי. שגם השכל יבין את האמת ש'הכל זה אלוקות ואלוקות זה הכל'. אז פעם חסידים של אדמו"ר הזקן התפללו 5 שעות. כמו שמסופר על ר' בנימין קלעצקער שהתבונן והתעמק באמצע המסחר 5 שעות, בזה ש'השם אחד'. שאלו אותו הכיצד? הוא ענה שזה לא פלא. אם אפשר באמצע שחושבים בתפילה 'אחד' לחשוב על המסחר, ניתן גם לחשוב באמצע המסחר על 'אחד'.. אבל כל אחד יכול לרכז את הדעת לאלוקות.
הנקודה המרכזית היא, שדווקא תפילה שייכת כיום יותר מכל דבר אחר! כל יהודי צריך להתפלל! הוא יודע שרק ה' יכול לעזור לו. ואם הוא לא מתפלל, הוא שוכח שיש את הקדוש ברוך הוא בעולם הזה. גם אם הוא לומד תורה ומקיים מצוות, הוא יכול לשכוח על 'נותן התורה' ו'מצווה המצוות'. מה מזכיר שיש את הקדוש ברוך הוא? תפילה.
למסקנה: צריכים לדעת ש'שאלה מעיקרא ליתא' [=לכתחילה אין מקום לשאלה]. וכמו שהרבי שליט"א התבטא שזה 'שטות' לומר ש'נשתכחה תורת הבעל שם טוב', אותו הדבר זה 'שטות' לומר שבזמננו לא שייכת 'עבודת התפילה'. כמובן שיש הכנות לתפילה, איך מתחילים 'עבודת התפילה' וכו'. ובאמת צריכים ללמוד איך להתעסק ב'עבודת התפילה'. ב'קונטרס התפילה' כתוב ש'אנ"ש שואלין ודורשין איך מתפללים ובמה מתפללים', ובשביל זה הרבי הרש"ב הוציא את 'קונטרס התפילה'. וגם אצלנו צריכה להיות השאלה 'איך מתפללים ובמה מתפללים'. צריך קודם כל ללמוד את 'קונטרס התפילה', בכדי לדעת ולהבין על הנושא של תפילה. אחרי זה צריך להתייעץ עם משפיע מה שייך כעת לכל אחד.
הנחיצות העכשווית של 'עבודת התפילה', זהו נושא שהרבה טועים בו, וצריכים לשלול את הטעות מעיקרה ושרשה. ולמה הם טועים? כי הם מתעצלים! לא רוצים לעבוד. זוהי הסיבה. יש מכתב של הרבי הרש"ב, שעל 'גמילות חסדים' היצר הרע הסכים מזמן, אבל 'לימוד התורה' הפריע לו. אחרי זה הוא ראה שאפשר ללמוד תורה בישות והוא יקבל מזה חיות, והוא הסכים גם ל'לימוד התורה'. אבל על 'עבודת התפילה' הוא מעולם לא הסכים. כי הוא יודע שעל ידי התפילה 'קוברים' אותו. אז יש שהוא לא מוכן להתפלל מההעדר החשק, אבל להשריש כל מיני דעות ושיטות ש'זה לא שייך' וכו', זה השיא של היצר הרע. ככה פשוט לא מתעסקים עם זה. אז צריך לדעת שזה טעות ולא סתם טעות, זה שטות גדולה. כל אחד שייך וצריך להתעסק ב'עבודת התפילה'!
הרב נחמן שפירא – משפיע ישיבת 'אהלי תורה':
ראשית לפני הכל צריך לדעת, ש'עבודת התפילה' זה עניין ששייך לכל אחד. יש מכתבים חריפים של הרבי הריי"צ למשפיעים שצריכים לחנך את התלמידים הצעירים שידעו מה שייך אליהם בתפילה ומה עדיין לא. אבל הרבי מלך המשיח דיבר בשבת פרשת נח תשכ"ה, שהעניין של 'עבודת התפילה' שייך לכל אחד ואחד. במאמר 'מים רבים' של אדמו"ר הזקן ב'תורה אור' כתוב, ש'עבודת התפילה' נדרשת גם מבעלי עסקים.
אני זוכר שהרבי דייק אז, שהחידוש של אדמו"ר הזקן הוא בנוגע ל'בעלי עסקים', אבל בנוגע ל'יושבי אוהל' לא בא בחשבון בכלל שלא יתפללו באריכות, אלא זה וודאי ופשוט שעליהם להאריך התפילה. ואז הרבי מלך המשיח הסביר, שגם מי שלימוד החסידות שלו הוא לא בהעמקה אלא למיגרס בלבד ש'לא ידע מאי קאמר' [=לא יודע מה אומר], על דרך לימוד 'תורה שבכתב' שאומרים רק את האותיות, , גם ממנו דורשים להתפלל באריכות. [לכאורה הכוונה היא שהלימוד שלו כן בהבנה כל שהיא, אלא 'לא ידע מאי קאמר' יחסית להבנה טובה והעמקה בחסידות].
הרב יוסף יצחק סגל – משפיע ישיבת תות"ל מגדל העמק:
ידוע מאמר רז"ל ש'על שלושה דברים העולם עומד – על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים', ומוסבר ש'עבודה' הכוונה היא על 'עבודת התפילה'. זאת אומרת שהתפילה היא ממש יסוד וחשובה ביותר. על הלשון 'תפילה' מוסבר שזה מלשון 'נפתולי אלוקים נפתלתי'. התפילה היא 'לדעת' את השם, כפסק הרמב"ם 'יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון', שהכל זה הקדוש ברוך הוא ואין שום מציאות חוץ ממנו, וזה קורה על ידי ההתעסקות ב'עבודת התפילה'.
במיוחד אחרי שלומדים חסידות ומתבוננים בחסידות, וחושבים את פירוש המילים שאנו אומרים, 'דע מה שאתה מוציא מפיך', לשים לב למה שאנחנו מדברים. אשרינו מה טוב חלקנו, שזכינו שרבותינו נשיאנו והרבי מלך המשיח נתנו לנו את הזכות והאפשרות לחוש ולחיות שבאמת 'אין עוד מלבדו', על ידי ההבנה וההרגש של פירוש המילות ובמיוחד על ידי ההתבוננות בחסידות. בעזרת השם שכולנו נתחזק ונוסיף בכוונת ואריכות התפילה, ואז כל אחד יכול להיות 'עובד השם' בשמחה ובטוב לבב.
הרב מיכאל חנוך גאלאמב – משפיע ישיבת תות"ל המרכזית 770:
כאשר למדתי בישיבת 'תורת אמת', אז המשפיעים ובתוכם הרב אופן שיחי', היו מתוועדים על החשיבות של 'עבודת התפילה', והיו מתי מעט שטענו שבדורנו הרבי מלך המשיח פחות מדבר ודורש את זה. ואז כאשר הגעתי לרבי שליט"א, בחודש תשרי תשמ"ה כמדומני, השתתפתי ב'יחידות כללית' לתמימים, והרבי התחיל לדבר על 'לימוד התורה' וכו', ואז עלתה לי לרגע מחשבה שהנה הרבי באמת לא מזכיר כלום על 'עבודת התפילה'.. מיד הרבי המשיך ואמר: 'וכל זה בהקדמה של 'ברכו בתורה תחילה' – בהקדמת 'עבודת התפילה' כמבואר בקונטרס עץ החיים'.. זו הייתה תשובה ברורה מהרבי! בליקוטי שיחות חלק י"ז, הרבי מלך המשיח מבאר שזה שהרבי הריי"צ הדפיס באמריקה את קונטרס 'עץ החיים', זה הוכחה שזה רלוונטי ועדכני גם כעת.
ואם הרבי שליט"א מתבטא כך אודות הדפסה שהרבי הריי"צ הדפיס בזמנו, כל שכן אצל הרבי מלך המשיח, שלא רק הדפיס, אלא עמד וחילק שעות ארוכות את קונטרס 'עץ החיים' לאנשים נשים וטף. זאת אומרת שוודאי שמה שכתוב שם שייך ונדרש מכל אחד מאיתנו. יש שינויים מסויימים לפי הזמן, אבל המהות של הדבר מוכרחת להישאר. כל אחד צריך להשתדל ולהוסיף ב'עבודת התפילה' ביתר שאת וביתר עוז. וזה קשור במיוחד לזמן זה קודם הגאולה השלימה, שכידוע מה שאדמו"ר הזקן מסביר בספר ה'תניא', ש'עבודת התפילה' היא 'גאולה פרטית' לכל יהודי, וכך נפעל את הגאולה הכללית בעזרת השם.
הרב ישראל אלפנביין – משפיע ישיבת תות"ל נתניה:
יש מכתב מיוחד של הרבי מלך המשיח [מודפס ב'אגרות קודש'] ממוצאי שבת כ"ד טבת תשכ"ד, שנכתב עבור קבוצת תלמידים שהגיעו לארץ הקודש מ-770, והרבי מטיל עליהם את התפקיד להיות 'נרות להאיר', והרבי כותב שהם צריכים להוסיף בלימוד הנגלה, לימוד החסידות ובעבודת התפילה. מעניין לציין, שבמכתב הזה מוזכר 9 פעמים(!) הביטוי 'עבודת התפילה'. הרבי מסביר שם, שכאשר רוצים לקרב יהודים לחסידות, הדרך לזה היא בהוספה ב'עבודת התפילה', מכיוון שללמוד תורה גם הם יודעים קצת, אבל 'עבודת התפילה' זה נמצא רק אצלנו, ובזכות זה הם יגיעו ל'תומכי תמימים'. ובסוף המכתב הוא כותב ביטוי לא רגיל 'לימוד עבודת התפילה המביא לידי עבודת התפילה', שהכוונה בזה בפשטות היא ללימוד הקונטרסים (קונטרס התפילה, העבודה ו'עץ החיים'), ששם מבואר כיצד מתפללים. בכלל מטבע הלשון הקבועה של הרבי לתמימים היא, 'הצלחה בלימוד הנגלה ולימוד החסידות – בהקדמת עבודת התפילה'.
החשיבות העצומה של 'עבודת התפילה' היא ההפנמה של לימוד החסידות. כאשר לומדים מאמר חסידות או פרק תניא זה בעיקר עניין של שכל, זה נשאר ב'השכלה', ולא בטוח שישפיע עליו לשינוי מעשי. אבל העיקר שזה ירד ויחדור לרגש הלב, שהאדם יתחבר לזה וככה זה ירד למעשה לחיים שלו. זה קורה בזמן התפילה, כמו שכתוב 'איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה'. במיוחד אם מתבונן בחסידות. הכוח המיוחד של התפילה מגיע משני היבטים. מצד למעלה, היא שעת 'מוחין דגדלות', זה זמן סגולי ומיוחד מצד למעלה.
וגם מצד למטה, זוהי שעת הכושר להתעורר ולהשתנות. כשיהודי נמצא עטור בטלית ותפילין, והוא מתפלל בחיות ובמתינות, זה הזמן שאפשר לפעול להפנים את לימוד החסידות שלמד קודם. כאשר נעמדים מול הקדוש ברוך זה זמן מוכשר להתחבר ולהתרגש מהחסידות שלומדים, וכך להוריד זאת למעשה בפועל. לכן כל כך חשוב להתעסק ב'עבודת התפילה', בשביל שלימוד החסידות ישפיע למעשה בפועל.
הרב בנימין גנדל – משפיע ישיבת חח"ל צפת:
אני רוצה לשתף בלבול שהיה לי בצעירותי בנושא הזה של 'עבודת התפילה'. לכאורה רואים שהרבי מלך המשיח לא כל כך מאריך בתפילה. אז ברור שהשאלה היא לא על התפילה של הרבי, שהיא באין ערוך אלינו. אפילו אם נתפלל כל החיים, לא נגיע לשנייה אחת של האיכות של התפילה של הרבי.. אבל לכאורה הרבי שליט"א מראה את לנו איך הוא מתפלל? אז דבר ראשון מפורסם ושמעתי זאת מכמה חסידים, שראו בשבת ובהזדמנויות נוספות שהרבי לא התפלל עם המניין, ואחרי זה הם עצמם שמעו את הרבי מלך המשיח מתפלל באריכות בחדרו הקדוש. והדבר העיקרי הוא, פשוט לראות כיצד הרבי מתייחס לחשיבות העצומה והקריטית של תפילה באריכות. בעשרות אגרות קודם, שיחות וכו', הרבי מלך המשיח תובע מכל אחד את העניין של 'עבודת התפילה', בצורה הכי ברורה והכי פשוטה.
מה הרבי עושה? זה לא בתחום אחריותי להבין. כמו שאנחנו לא מבינים איך הרבי התבטא על עצמו בתש"י שהוא לא שייך להיות רבי, והרבי שליט"א עצמו אומר שאנחנו לא מבינים, איך הרבי הרש"ב אמר על עצמו שאינו שייך להיות רבי. מה שנוגע אלינו, זה שהרבי מצווה עלינו באופן ברור ומוחלט, שעל כל אחד להתפלל באריכות. ומה שלא מבינים, לא מבינים. במיוחד אחרי שהרבי מדבר בצורה הכי ברורה וחותכת בשיחת ה'דבר מלכות' פרשת 'בשלח' תשנ"ב, אודות 'עבודת התפילה' של 'ימות המשיח', באופן של 'התכללות בעליון' שזה השיא של 'עבודת התפילה', אז אין מקום לספק ובלבולים בעניין. צריכה להיות פשוטה החשיבות הקריטית של 'עבודת התפילה' לכל אחד, בדיוק כמו שהתייחסו לזה בדורות הקודמים, ולפי שיחת ה'דבר מלכות' הרבה יותר מקודם.
